סיפור על פרופורציות

אישה כבת 42 הגיעה לכומר לוידוי ואמרה לו: "אדוני הכומר, הבית שלי מתפרק,
הוא ישן ובלוי ולי ולבעלי אין כסף להחליף אותו, הילדים שלנו מתרוצצים כל היום בחוץ ולא מקדישים
מספיק זמן לשיעורי הבית שלהם. הרכב שלנו התקלקל ובעלי הביא לי ליום ההולדת כרטיס ברכה וספר…
כל כך לא רומנטי… הכל פשוט כל כך רע… אני לא יודעת מה לעשות…"

הכומר יצא מתא הוידויים וסימן לאישה להתקרב אליו, הוציא נייר קטן וסימן עליו נקודה שחורה במרכזו,
"מה את רואה כאן?" – שאל.
"אני רואה נקודה שחורה" – אמרה האישה.
"מה עוד?" – שאל הכומר.
"כלום". ענתה.
"שכחת דבר חשוב", אמר הכומר, "את רואה גם את הנייר?"
האישה חייכה.
היא נזכרה שאומנם הבית שלה ישן אבל יש לה בית, היא חשבה על הילדים שמתרוצצים בחוץ כי הם בריאים ומלאי אנרגיה…

הרכב התקלקל, אבל יש לה רכב שלא כמו לכולם, היא חייכה כשחשבה שבעלה אולי לא בחר את המתנה האידיאלית אבל אכן חשב עליה…
והיא בעצם יודעת שהוא מאד אוהב אותה, היא הבינה שלפעמים אנחנו מתמקדים בנקודה השחורה
ולא רואים את הנייר עצמו…
לקוח מתוך האתר http://www.insight4u.co.il

אז קורה לנו שלפעמים אנחנו רואים רק את הנקודה השחורה.
ולפעמים מוצאים את עצמנו מתמקדים במה שאין.
בואו נתפוס את עצמנו בדיוק אז, כשאנחנו מתמקדים "בנקודה השחורה", נעצור לרגע וננסה לראות את "הנייר".

כל דבר שנתמקד בו – יגדל.

לכן כדאי לנו להתמקד בדברים שעושים לנו טוב!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *