ארכיון תגיות: דמיון מודרך

תרגיל מצויין להתמודדות עם כעס / פחד / תסכול ודומיהם

כמה פעמים מצאתם את עצמכם מרגישים מתח, לחץ, פחד, תסכול…
וניסיתם בכל צורה ודרך לסלק אותם, להפיג אותם ?
נכון, יש המון שיטות מצויינות לעשות את זה.

ועדיין, לפעמים, הדבר הכי טוב שנוכל לעשות זה פשוט לאפשר לעצמנו להרגיש את הרגש.
כן, גם אם זה עצב, פחד, מתח…
יחד עם זאת, שימו לב, המוח שלנו עובד עם מילים. גם כשאנחנו מרגישים, אנחנו רגילים ללוות את הרגשות האלו עם מילים, מחשבות, ואלו הופכות לפעמים לסרט שרץ לנו בראש ומעצים את הרגש.

נגיד אם קבעתם עם מישהו קרוב לכם והוא מאחר וגם לא עונה לטלפון.
באיזשהו שלב עולה רגש הפחד, או הכעס (תלוי מי האדם וכמה פעמים הוא אחר..).
ואז מתחילים לרוץ לנו סרטים בראש: "תמיד היא מאחרת, אי אפשר ככה!"
או לחילופין: " אני מקווה שהוא לא מוטל שם בצד הכביש זועק לעזרה"…
מכירים?

כי כשחושבים על זה, מה שהופך את הרגש ל"דרמטי" זה המחשבות שמתלוות אליו.
הדיבור הפנימי הזה שנוצר לנו בראש כשאנחנו מרגישים, התסריטים שאנחנו מתחילים להריץ על מה יהיה, או על מה עוד לא קרה לנו בחיים, או על מה יכול היה לקרות ועכשיו בטוח לא יהיה…
כולנו נהיים שפילברג לפתע פתאום.

אז אני מציעה לכם פה תרגיל !
כשעולה רגש כזה, קחו לעצמכם כמה דקות, נטרלו את המחשבות ורק תא]שרו לעצמכם לחוות את הרגש: בידקו איפה הוא בגוף, אם יש לו צבע, צורה… רק הרשו לו להיות שם בגוף.
ממש לעצום עיניים, לדמיין איפה הרגש נמצא ולהגיד לו: אני מרשה לך להיות.
לאפשר לעצמכם כמה דקות של רגש נטו.
כל מחשבה שעולה, ממש להגיד לה בראש – לא עכשיו.
לכווץ שרירים אם הרגש מכווץ אותם, לתת לדמעות לרדת אם יש דמעות שרוצות לצאת החוצה,
רק לתת לזה להיות. בלי שיפוט ובלי ביקורת.

תתכוננו להפתעה… כי לרוב, אחרי כמה דקות, הרגש נרגע, מתמתן, אפילו נעלם. נשארת עייפות הרבה פעמים, לא להיבהל. זה ימה שקורה אחרי שאנחנו מאפשרים לעצמו לפרוק את הרגש החוצה.

זה כמו אותו ילד שאמא שלו מדברת בטלפון והוא כל הזמן מושך לה במכנסיים ומנדנד: "אמא, אמא, אמא…"כשהיא מסיימת לדבר ומתפנה אליו, בדר"כ עצם הפניה אליו מרגיעה אותו והוא שוכח מה הוא בכלל רצה שהיה כל כך דחוף.

מוכנים לנסות ?

אני כאן לשאלות והבהרות 🙂

האם באמת יש כזה דבר "רגשות שליליים" ?

זה מתחיל כשאנחנו ממש קטנים…

"די, אל תבכי…כשאת בוכה את לא יפה…"
"די חמוד, זה לא יפה לכעוס…"
מצלצל מוכר?

משום מה, ככל שהתיאוריה של חשיבה חיובית הלכה ותפסה תאוצה, ככה הרגשות שנחשבים "לא טובים", כמו כעס, פחד, עצב, הלכו ואיבדו רייטינג.

אתם עצובים? כועסים? לא, לא, לא ! זה נוגד את החשיבה החיובית ! אתם עוד עלולים לזמן את זה לחיים שלכם…חבל, עדיף לשמוח ולעלוז, להיות אופטימיים, כל הזמן.

באמת?

אז זהו, שלדעתי ממש לא !

תראו, אני כבר לא מעט שנים מאמנת ומטפלת באנשים ומנסיוני האישי והמקצועי למדתי: כל מנעד הרגשות שלנו, כולו, הוא נהדר ונפלא !!

כי רגש הוא רגש. והוא לגיטימי באשר הוא. שמחה, אהבה, עצב, פחד…כולם כולם הם חלק ממנעד של רגשות שאנחנו יכולים להרגיש. וכדאי שנאפשר לעצמנו להרגיש אותם.

העניין בעיני הוא אחר, החוכמה היא לדעת להתנהל ולנהל את הרגשות שלנו.

איך עושים את זה? טוב ששאלתם ! זה נורא פשוט 🙂

קודם כל, מבינים ומקבלים את העובדה שהרגש עצמו הוא טוב ואין איתו בעיה.
גם אם הוא רגש של פחד או עצב.

כשאנחנו מרגישים, יש את החלק של הרגש שמתבטא בגוף: כיווץ שרירים מסויים, דמעות, פרפרים בבטן וכולי וכולי, ויש את החלק של הרגש שמתבטא במילים, מחשבות, סיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו.

למשל אם אני מרגישה פחד מבחינה כלכלית אז אני ארגיש את שני החלקים: אני ארגיש שהשכמות שלי מתכווצות ונתפסות, אני ארגיש את הדמעות מגיעות ממש בקלות, אני ארגיש את הבטן שלי מתכווצת…
ממש במקביל, הראש שלי לא יפסיק לעבוד: "אוקי, אז מה יהיה, אם זה ימשיך ככה אני אפול כלכלית, נו, מתי הלקוחות מגיעים כבר, מה עוד אני יכולה לעשות ולא עשיתי, איך יכול להיות שזה קורה אחרי ששיווקתי והייתי ממש בסדר, אם זה ממשיך ככה אני מוצאת את עצמי ברחוב ! "
בקיצור, כולנו הופכים להיות שפילברג ובונים לעצמנו בראש סרטי אימה כאילו אין מחר.

עד כאן, ברור הענין של שני החלקים? יפה !

אז קבלו את הטיפ שלי לניהול חכם של הרגש:
אפשרו לעצמכם את החלק הפיזי, והימנעו מהחלק המחשבתי.

למה? כי אז הרגש מקבל ביטוי, מוצא, פורקן (וזו דרך נפלאה להימנע מאולקוס שנגרם מהדחקה של רגשות), אבל (!) אנחנו לא נכנסים לסרטים מיותרים שהם מדומיינים לחלוטין בראשינו.

זהו.
אמרתי לכם שפשוט…

אבל רגע, הרי המוח שלנו הרי לא באמת מפסיק לעבוד על פי פקודה…נכון?
הוא ממשיך לדבר ולקשקש נון סטופ.
אז הנה פיתרון: בחרו לכם משפט אחד ושננו אותו תוך כדי שאתם מאפשרים לגוף להתבטא.
אני אוהבת את המשפט שאומר: "אני מסכימה להרגיש ___".
אני מסכימה להרגיש פחד, אני מסכימה להרגיש עצב, אני מסכימה להרגיש כעס…
שננו את המשפט ותאפשרו לשרירים להתכווץ, לדמעות לרדת, לנשימה להיות שטוחה יותר…מה שהגוף רוצה לבטא באותו רגע.

נסו את זה, פעם, פעמיים, כמה שצריך, ותראו מה קורה. זה מצריך רק כמה דקות שלכם עם עצמכם, ונכונות.

 אני כאן בכל מקרה אם עולות לכם שאלות, קשיים או תרצו לשתף מה זה עשה לכם. אשמח מאוד !

ב ה צ ל ח ה !!

טיפ וברכת שנה טובה 2013

כן, כן, הזמן רץ כשנהנים ואוטוטו מגיע ראש השנה !
תקופת החגים מאוד מאופיינת בחשבונות נפש, סיכומים, החלטות לקראת השנה החדשה…ובדיוק לשם כך החלטתי לצייד אתכם בטיפ מועיל.

נתחיל בסיפור מהחיים-
לפני שגיליתי את נפלאות קרית אונו, גרתי 8 שנים בדירה חמודה ברמת גן.
בהתחלה זה היה תענוג. לא משנה באיזו שעה הגעתי הביתה, תמיד היו מקומות חניה פנויים.
אבל לאט לאט מצב החניה ברחוב הלך ונהיה מאתגר. 
זה הגיע למצב שלחזור הביתה בשעות מאוחרות (נגיד אחרי שמונה בערב) היה כרוך
בבילוי של לפחות חצי שעה בחיפוש חניה או בציפיה למישהו שיפנה לי את מקומו.
ממש מטרד.
עכשיו מי שמכיר אותי טוב, בטח יודע שאני אוהבת מאוד לזמן חניות.
אז זימנתי. כל הדרך הביתה הייתי מדמיינת שמתפנה לי חניה מיד כשאני מגיעה.
הייתי משננת לעצמי מנטרה – יש לי חניה, יש לי חניה, יש לי חניה…
ועדיין, כשהייתי מגיעה לרחוב שלי – נאדה, יוק, אין חניה !
נורא מתסכל !!

אז שאלתי קולגות שלי מהתטא הילינג – למה ככה ומה עושים ???
והם נתנו לי טיפ ענק !
שימו לב – 
הם אמרו לי, למעשה את מזמנת אבל המודעות שלך חוות גם ספק שזה אכן יכול להתגשם.
אז תזרמי עם זה – קחי את תחושת הספק, דמייני שאת לוקחת אותה יד ביד, ויחד אתם מזמנים חניה !
נשמע הזוי, לא?
אבל זה מה שעשיתי – במקום לשנן "יש לי חניה", שיננתי "עם הספק, יש לי חניה".
ממש דמיינתי כמו דמות ערטילאית כזו, שמבחינתי היא היתה הספק,
ואמרתי לה – יאללה, יחד אנחנו מוצאים חניה.
זה תמיד גרם לי לצחוק קצת על עצמי…
אבל אתם יודעים מה? באמת מצאתי חניה ! הרבה יותר בקלות !
מאז כמובן אני משתמשת בטכניקה הזו לכל מיני דברים שאני רוצה אבל מלווים בספק smiley

ועכשיו, לקראת ראש השנה, הזמן בו כולנו מאחלים לעצמנו דברים ועושים חושבים איך אנחנו רוצים שהשנה שלנו תראה – 
אני מזמינה גם אתכם לזמן !
מה שאתם רוצים !
ואם עולה ספק? אחלה, קחו אותו יד ביד ויחד תבקשו מה שאתם רוצים 🙂

דרך אגב, זה עובד נהדר גם עם פחד, תסכול וכולי.
למשל אפשר לשנן –
עם התסכול, אני מוצאת את בן הזוג המתאים לי
עם הפחד, אני הולך לבקש העלאה
עם הספק, אני מוצא חניה באמצע תל אביב
תשתמשו בדמיון שלכם, הוא כלי עזר נהדר.

ולסיום, שתהיה לכולנו שנה נפלאה,
שנזכור להיות נחמדים לעצמנו ולסובבים אותנו
שנזמן ונגשים לעצמנו את הדברים שאנחנו רוצים לטובתנו הגבוהה ביותר

ממני,
מירב

תטא הילינג

"תרגיל השקט" – למי שהמחשבות עושות לו יותר מדי רעש במוח

מכירים את זה שהמוח מתמלא במלא מלא מחשבות ?
ממש נהיה רעש במוח שלא מאפשר להתרכז?
נכון זה מעצבן כשזה קורה?
במיוחד כשרוצים לעבוד או ללמוד או באופן כללי להתרכז ??

אז יש לי טיפ בשבילכם !
אני קוראת לו "תרגיל השקט" וזה הולך ככה:
1. תבחרו איזו מנטרה קצרה וחיובית.
משהו כמו: הכל בסדר / הכל רגוע / אני בסדר או משהו בסגנון.

2. שימו טיימר בטלפון לדקה או דקה וחצי.

3. תעצמו עיניים ובמשך הדקה/דקה וחצי הקרובות, עד שהטיימר מצלצל,
תשננו רק את המנטרה שבחרתם.

4. כל מחשבה אחרת להגיד לה בנימוס – לא עכשיו.

תעשו את זה פעמיים-שלש ביום במשך כמה ימים ותראו מה קורה.
מי שאין לו פרטיות במשרד, אפשר לעשות את זה גם בשירותים של העבודה…

מוכנים ? קדימה…שקט ! 

תטא הילינג אימון קריירה

תרגיל קטן ליום מוצלח

הרבה מכם מכירים את תרגיל התודות,
המתאמנים החמודים שלי בטוח מכירים אותו כי זה אחד התרגילים הראשונים שאני מבקשת מהם לעשות..
זה התרגיל שבו בערב יושבים לכתוב על מה מודים באותו יום.

אז אני אוהבת לעשות בנוסף תרגיל דומה, רק בבוקר –
איך שאני פותחת עיניים, תוך כדי התמתחות…אני מודה על היום שיהיה, כאילו הוא כבר היה.
בתודה הזו אני מכניסה את כל הדברים והתחושות שאני רוצה שיהיו ליום הזה או לשבוע הזה,
כאילו הם כבר קרו.

למה? קודם כל כי זה ממש כיף
וחוץ מזה, כי ככה מזמנים את מה שרוצים  🙂
אפשר גם בכתב ואפשר בעל פה, בלב…הכל עובד

מה אתם אומרים? שווה לבדוק את זה…נכון ?

שבוע טוב

 

 

תרגיל קטן להתמודדות עם פחד משינוי

שינוי

 שינוי זה משהו שלפעמים נחווה אצלנו כמפחיד.
אפילו אם הוא לטובה.

כי הרבה פעמים יש לנו קול קטן בראש שיגיד – בשביל מה לך השינוי הזה ?
מה רע לך ככה, כמו שאת מכיר/ה ויודע/ת ?

הרי בכל מצב בו אנו נמצאים, ולא משנה עד כמה הוא נראה לנו נוראי ולא טוב,
אנחנו עדיין מכירים את הכללים, הכל ידוע, מוכר ולכן באיזושהי מידה אפילו נוח.

מי למשל לא חווה פחד גדול כשקיבל קידום בעבודה, או עלה שלב כעצמאי מעוסק פטור לעוסק מורשה ?
או לפני שנולד לו ילד חדש, לפני החתונה…וכולי וכולי.
גם דברים קטנים יותר – לעלות בפעם הראשונה להרצות מול קהל, להנחות את המפגש הראשון כמנחה קבוצה, להגיע בימים הראשונים למקום עבודה חדש…

הרבה שינויים מעוררים בנו חששות: ומה אם המצב החדש לא יהיה כזה טוב כמו שדמיינו ?
ומה אם לא אצליח לעמוד בציפיות של עצמי ? של הסובבים אותי? של הבוס ?

 החשש הזה הוא טבעי, מצופה ובדר"כ קשה פשוט להתעלם ממנו.

אז מה עושים ?

אחד הפטנטים הוא לדבר עם הפחד. בעצם הפחד הזה הוא חלק שבנו שאומר – אני חושש לשנות את כל מה שמוכר וידוע.

מה שאפשר לעשות הוא לקחת כמה רגעים שקטים,
לשבת במקום נוח ולהזמין את אותו חלק שבנו לשיחה.
ממש לדמיין חלק שלנו, שנראה בדיוק כמונו, והוא זה שחווה את הפחד – ולשוחח איתו.
להרגיע אותו שהוא לא לבד בשינוי הזה, שאנחנו איתו. שבעצם יכול להיות שיהיו רגעים לא קלים
אבל הוא יוכל להתמודד איתם. שנכון שיהיו "כללים" חדשים אבל הוא ילמד אותם וזה יהיה בסדר גמור.
להגיד לו שזה בסדר לעשות ולפעול גם כשמרגישים פחד.

אפשר גם לשאול אותו שאלות, את אותו החלק שבנו. למשל: מה בסיטואציה הכי מפחיד?
ונגיד שזה יקרה, מה נעשה אז ? ומה הכי נורא שיקרה ?
לרוב נגלה, שהדמיונות הכי נוראיים שלנו, כנראה לא יקרו…

 ניתן לעשות את התרגיל הזה כל פעם שהחשש תוקף, משתק, עוצר, גורם לנו להסס…

נסו, ושתפו אותי.

בהצלחה !