אפשרי לבד, עדיף ביחד
דמיון ייקח אותך לכל מקום
הקודם
הבא

כל אחד צריך מישהו שיאמין בו,
אני כאן להאמין בכם!

052-3254014

לרוב אנשים אשר כותבים על מה שעבר עליהם נוטים להישאר בעילום שם אבל החלטתי שאני לא יכול להכלל ביניהם מאחר ואני לא מתבייש או מפחד מהנושא הנ"ל. אז כמו שאפשר להבין, אני אחד מהרבים אשר מודים למירב על כל אשר עשתה למעני, מהמענה והתמיכה התמידיים והיכולת הלא רגילה לעזור ולפקס את המחשבה והרצון לכלי יעיל ושמיש.
הסיפור שלי יכול להיות ארוך (אני אוהב לכתוב קירות שלמים של טקסט) אבל הפעם אני אציין רק את מה שחשוב:
אחרי שהות לא קצרה בבית ללא עבודה קבועה (רצופה עבודות זמניות) נקלעתי להלך רוח שמנע ממני להתקדם הלאה לכיוונים שרציתי מבחינה מקצועית. נהייתי "רובוט" אשר חוזר על דבריו בכל ראיון, ניגש לכל פגישה בהרגשה שאני לא בטוח בצעדים שאני עושה ובמונוטוניות שלא הייתה מעולם אופיינית לי.
נקלעתי למעגל לא נעים ואפילו מייאש.
כמו רבים אחרים לא רציתי בהתחלה את העזרה (מי באמת מאמין שקוצ'רים האלה עושים משהו אמיתי) אבל אז אח יחיד במינו אמר לי לך, אני משלם רק לך למירב ותדבר איתה.
את מירב הכרתי ממקום עבודה קודם של שנינו אז הסכמתי וקבעתי פגישה שהתבטלה, ולאחריה שוב פגישה שהתבטלה ולאחריה שוב נוספת שהתבטלה (כולן בגללי כמובן) עד שלבסוף אמרתי דיי והגעתי. הפגישה עם כל אחד/ת היא אישית לכן לא אפרט את פרטי הפגישה אך ביציאה ממנה הבנתי שיש תועלת בדברים וקבעתי פגישה נוספת.
מהפגישה השניה כבר יצאתי בן אדם אחר, חזרה לי הפתיחות של המחשבה, היכולת לחשוב בצורה חיובית ולדמות את עצמי כבר נמצא במקום שבו אני רוצה להיות.
שבועיים לאחר מכן חתמתי חוזה במקום עבודה לתפקיד שאני רציתי ומאז הדרך קדימה תמיד למולי, לכל מכשול אני מוצא את הדרך החיובית ביותר להתמודדות ויחד עם זאת אני לא מוותר וממשיך לשאוף למעלה בדרכי המקצועית.
(מאז כבר החלפתי מקום עבודה והתקדמתי לתפקיד הבא במסלול שטוויתי לעצמי).
אז כשמגיע הזמן לומר תודה אני מאמין שזה הדבר הנכון ביותר לעשות,
אז… מירב טבקמן (אני יודע שאת מחייכת כרגע)
תודה לך על הכל.
שגיא. (וכן זה נחשב טקסט קצר בשבילי)

דילוג לתוכן