המוח שלנו עובד לפי אמונות שנוצרות בכל מיני דרכים:
מהילדות, דברים שחוזרים ואומרים לנו, או כתוצאה מחוויות והתנסות. למשל: לא לגעת בחוט חשמל חשוף, אם אני אשקיע ואתאמץ אני אצליח, לא אוכלים לפני שנכנסים למים…
כשנוצרת אמונה במוח, היא לאט לאט הופכת להרגל, ההרגל הופך לאוטומט. וכך אנחנו יכולים להתנהל בעולם מבלי להשקיע מחשבה בכל פעולה ופעולה שאנחנו עושים. זה מאוד עוזר לנו וזו דרכו של המוח להפוך אותנו ליעילים ומתפקדים. אחרת, רק לקום בבוקר ולהתלבש היה לוקח לנו 3 שעות…
יש הרבה יתרונות באמונות שלנו שהופכות לאוטומט.
יחד עם היתרונות, קורה שלעיתים אמונה, שאימצנו בשלב זה או אחר בחיינו, הופכת ללא רלוונטית עבורנו. ובמקום לשרת אותנו, היא הופכת לגורם מעכב.
למשל: ילד קצת שמנמן, לומד בבית הספר שאם הוא יהיה מצחיקן, כולם יאהבו אותו ולא ילעגו לו. מתפתחת אצלו אמונה – אני צריך להצחיק כדי להתחבב על אחרים וכדי להגן על עצמי.
זה עובד לו נהדר לכל אורך שנות הלימודים שלו וכמובן שהאמונה הופכת לאוטומט והוא כבר לא חושב על זה בכלל.
אבל מה קורה כשהילד הוא כבר בן 35, נראה נהדר ונמצא בתפקיד בכיר, יוצא עם בחורות, וכולם מעירים לו – אתה לא יכול לפעמים פשוט לשוחח בלי בדיחות ? אי אפשר לנהל איתך שיחה נורמלית!
האמת שהוא כבר לא שם לב. האמונה הפכה לאוטומט.
איפה זה פוגש אותנו בעולם העבודה ?
הגיעו אלי מתאמנים שהתקשו למצוא עבודה בה היו מרוצים והרגישו טוב. הם מאוד רצו להגיע לתחום, לחברה, לתפקיד, בהם ירגישו שהם אוהבים את מה שהם עושים. אבל תפקיד אחרי תפקיד, זה לא קורה.
בדרך כלל, בשיחות האימון יעלו אמונות שמשפיעות מאוד על המצב שנוצר.
למשל, נפגשתי עם מתאמן שלא הצליח לענות על השאלה –באיזה תפקיד היית רוצה לעבוד ? אם הכל היה אפשרי, במה היית בוחר ?
בשיחות בינינו גילינו שיש לו אמונה שמנהלת אותו כבר שנים ואומרת – עבודה זה הכרח וזה קשה.
כלומר, למה שהוא בכלל ירצה לעבוד איפשהו ??
ברגע שעלינו על האמונה הזו, הכל כבר זרם בצורה נהדרת. בעזרת הטכניקות שלימדתי אותו הוא הצליח להחליף את האמונה הזו באמונה אחרת, שמשרתת אותו.
במקרה שלו זו היתה האמונה – זה אפשרי בשבילי להנות מהעבודה בה אני עובד.
אחרי כחודש וחצי הוא מצא בקלות עבודה בה הוא עובד עד היום (כבר חצי שנה).
לסיכום – המח שלנו עובד על פי אמונות שהופכות לאוטומט. זה נהדר ומאוד יעיל. יחד עם זאת, כדאי לפעמים לעשות "סדר פסח" באמונות שלנו, לאוורר אותן קצת ולבחון אילו מהן אנו רוצים להשאיר ואילו אנחנו רוצים להחליף.