כשהייתי ילדה ממש אהבתי לראות הבית של פיסטוק, וממש ממש אהבתי את הינשוף החביב שהיה מספר סיפורים. היה לו קול מרגיע כזה…והסיפורים שלו היו די מעניינים.

אפרופו סיפורים, מסתבר, שיש מן ינשוף כזה לכל אחד מאיתנו, בראש שלנו, שמספר לנו סיפורים…
או במילים פחות עדינות – חופר !

כן, כן, אתם בטח מכירים את הקול הזה. אצל כל אחד הוא נשמע טיפה אחרת.

"למה הוא לא התקשר אלי כבר שבוע? הוא בטח כועס עלי / בטח לא אכפת לו ממני…"

"למה פנו דווקא לקולגה שלי ולא אלי? הם בטח חושבים שאני לא מספיק טובה"

"למה דווקא לי זה קורה??? כל הדברים הכי מוזרים קורים רק לי"

וכהנה וכהנה סיפורים מסיפורים שונים.
ואנחנו, מאזינים נלהבים, לוקחים מאוד ברצינות את הסיפורים, חיים אותם כאילו הם המציאות. ולא תמיד שמים לב, שהם בעיקר בראש שלנו.
לפעמים, אלו סיפורים שעושים לנו טוב ומשרתים אותנו. מצויין.
הבעיה מתעוררת כשמדובר בסיפורים שעושים לנו רע. שגורמים לנו לבעיות במערכות היחסים שלנו או בהערכה העצמית שלנו.

אם נשים לב, נגלה שבמקרים רבים הסיפורים האלה בעיקר גורמים לנו להרגיש כעס, תסכול, פחד או קושי. 

לסיפורים האלה קוראים גם "פרשנויות". כי הם עוזרים לנו לפרש לעצמנו את החיים.

כשנחיל לשים לב לקולות האלו בראש, נוכל לגלות שלרוב הפרשנויות בראש שלנו יש איזה חוט מקשר,
קו עלילה שחוזר על עצמו. לפעמים החוט המקשר הוא ביקורת עצמית, לפעמים זה יהיה תחושה של חוסר ערך,
אני לא שווה מספיק. ובדרך כלל, זה ישב לנו על נקודה שהיא רגישה אצלנו גם ככה.

מתאמנת שלי, שמה לב שהדרך בה היא מפרשת מקרים שונים בראש שלה איכשהו תמיד מובילה אותה
לסיפור שאומר שהיא לא נחשבת, שמתעלמים ממנה.
אצל מתאמן אחר שלי הקו המנחה בסיפורים הוביל למקום של 'אני במילא לא אצליח
אז אין טעם לנסות'.

כשאנחנו מגלים את הקו המשותף, יש בידינו מפתח לשינוי !

הנה טיפ שאתם יכולים ליישם לבד בבית – 

אם זיהיתם שיש לכם נטייה לפרשנות שיוצרת לכם תחושה לא טובה, שלוחצת לכם על נקודה רגישה,
תכתבו שתיים או שלש דוגמאות. תכתבו את הסיטואציות עצמן. בלי שיפוטיות.

למשל, החברה לא החזירה לי צלצול. אני חושבת שזה בגלל שאני לא חשובה לה מספיק.

ואז, תתחילו לשאול שאלה אחת – איזה עוד סיבות יכולות להיות למצב ?
ממש תעשו עם עצמכם סיעור מוחות. אולי היא לא התקשרה כי הילד שלה חולה, אולי בעלה היה צריך את עזרתה, אולךי היא נשארה עד מאוחר בעבודה, אולי היא תכננה לחזור אלי וברח לה מהראש…יש המון סיבות, נכון ?

ותבדקו, אם יש סיכוי שאחת מהסיבות האחרות היא הנכונה ולאו דווקא הפרשנות המקורית שלכם? יכול להיות שבאמת ברח לה מהראש, ואתם כן חשובים לה ?

אם יש סימן שאלה, זה כבר פתח. שווה לבדוק. לא להאמין בצורה עיוורת לסיפור שעלה, לפרשנות המקורית.

זו דרך אחת לשינוי של הפרשנויות האלה שעושות לנו רע וברוב המקרים, הן לא ממש האמת. דרך נוספת היא לעשות עבודה רגשית. להבין מה המקור של אותה פרשנות, למה בכלל יש לנו נטייה לפרשנות של ביקורת עצמית או חוסר ערך, מה פה הנקודה הרגישה שלי וממה היא נוצרה. את הדרך הזו אני ממליצה לעשות באמצעות עזרה מקצועית, לאו דווקא לבד.

אתם מכירים סיפורים כאלה או פרשנויות שמלווים אתכם או את הקרובים לכם? אשמח שתשתפו אותי.

ושיהיה לנו סוף טוב הכל טוב 🙂