≈ אני אבודה, מרגישה שכלום לא הולך לי
≈ כבר תקופה שאני מרגישה כבדות כזו, מן מועקה שלא עוזבת, אין לי אוויר
≈ אני רוצה להפסיק לכעוס כל הזמן,
ניסיתי כבר הכל ועדיין זה לא קורה,
נמאס לי!
ככה, במילים כאלו, או אחרות, מגיעים אלי לפגישה הראשונה.
כל אחת ואחד עם הסיפור הפרטי והאישי שלה או שלו.
משם אנחנו מתחילים לבחון את הסיפור, התחושות והרגשות.
נכנסים פנימה, מתבוננים, שואלים שאלות.
מעזים לערער על מסקנות ואמיתות שקיימות שם כבר שנים, ואולי כבר לא רלוונטיות
למציאות הנוכחית, או זו החדשה אותה רוצים ליצור.
ואז, לאט לאט (לפעמים אפילו ממש מהר) נוצר ריפוי לחוויות קודמות,
אנחנו משחררים את מה שמבקש שחרור,
נוכחים עם מה שמבקש את נוכחותינו,
ועושים כל מה שצריך כדי לצאת מהערפל הזה, אל מקום אחר.
מקום שמחכה לנו בסבלנות,
בו יש בהירות, ניהול בריא יותר של הרגשות,
תפיסה עצמית בריאה יותר, יצירת מציאות שטובה לנו יותר.
והתהליך הזה נדמה בעיני כמו התהליך שבו מתפזר ערפל.
לאט לאט בהתחלה, ובהמשך בקצב מהיר יותר.
ואז אפשר לראות שמים – כחולים, רעננים, מוארים.
ככה הצטייר במחשבותיי הבוקר תהליך אימון רגשי 🙂
ואםאתם מרגישים ערפל שמכסה את השמים, אני פה,
וממש אשמח לעזור לכם וללוות אתכם בתהליך אל עבר השמים הכחולים שלכם ♥
