קרה לכם פעם שהשתניתם במובן כלשהו והאנשים מסביב התקשו להכיל את זה?
שמתי לב שכל כמה שנים יש בי כל מיני דברים שמשתנים.
הרגלים, דברים שאהבתי וכבר לא ממש, מנהגים…כל מיני.
למשל עד לפני 3 שנים בערך, הבילוי המועדף עלי היה בילוי בבר השכונתי שלי. 
אז מה אם הבר היה בתל אביב ואני גרתי ברמת גן (או קרית אונו).
עדיין עבורי הוא היה הבר השכונתי לכל דבר במשך 15 שנים. זה היה חלק דומיננטי מהחיים שלי וכל מי שהכיר אותי ידע זאת עלי.
זו היתה חתיכת תקופה.
ובלי ששמתי לב, היא הסתיימה. אני כבר לא מבלה בבר, אין בי את החשק הזה שהיה פעם.
זה כבר לא אני ולא שייך אלי.
זה קרה לאט, לאורך תקופה. אז מבחינתי, היה לי זמן להתרגל לכך שזה כבר לא חלק מהחיים שלי.
אבל מדי פעם אני שמה לב שהאנשים שבילו איתי אז המון, עדיין תופסים אותי כאותה מירב שמבלה קבוע בבר.
קצת קשה להם לתפוס את השינוי 
גם לי זה קורה מול אחרים שמשתנים. זה טבעי.
אנשים מסביבנו לא תמיד יודעים להכיל את זה שהשתנינו להם מול העיניים.
לפעמים זה מעורר פליאה והערכה,
לפעמים התנגדות או חוסר אמון שהשינוי אמיתי,
לפעמים גם וגם.
למשל אדם שהופך לטבעוני,
שכירה שהופכת לעצמאית,
רווק הולל שהופך לזוגי מאוד,
ויש עוד מלא דוגמאות.
זה טבעי שיהיה להם קשה. המוח שלנו בנוי בתבניות ולוקח לנו זמן לשנות תבנית.
אבל אל תתנו לקושי שלהם להרתיע אתכם.
תאפשרו לעצמכם להשתנות, לשבור את הכללים של עצמכם,
להתנסות בדברים חדשים, להמציא את עצמכם מחדש.
הרי בשביל זה אנחנו פה, בחיים האלה 
כן, אפשר בהחלט להבין את הקושי של הסביבה. זה אנחנו שבחרנו וביצענו שינוי, לא הם.
תוכלו לעזור להם בכך שתהיו עקביים במסר שאתם משדרים להם – השתניתי במובן מסוים אבל אני עדיין כאן, אותו אדם שאתם מכירים.
ותהיו סבלניים לזמן שהם צריכים כדי להתרגל.
הרי גם לנו עצמנו לוקח זמן להתרגל להשתנות שלנו 
נכון?
